גז"ד להורג נער בירי רובה עקב פזיזות וסטיה קצונית מכללי בטיחות

1.         פתח דבר:

דומה כי אם תרצה ליתן תוכן במילה "טרגדיה", תתמקד זו לא מעט בנסיבות האירוע שבפני.

"מי שבוכה עכשיו אי שם בעולם,

בלא סיבה בוכה בעולם,

בוכה עלי.

....................................

מי שמת עכשיו אי שם בעולם,

בלא סיבה מת בעולם -

מביט אלי".

(רילקה, בתרגומו של משה זינגר, מתוך "באור חיפשוך מלאכים רבים").

2.         כתב האישום מלמד כי החל מיום 18/3/07, שירת הנאשם כחייל ולוחם במשמר הגבול וברשותו נשק מסוג אם - 16.

            הנאשם אינו חייב בשרות חובה והתנדב לשרות.

ביום 1/9/07, נישא אחיו של הנאשם, הנאשם לאחר טקס הנישואין, מותיר את נשקו עם מחסנית חמושה בתוכו מתחת למזרון שבחדרו, כאשר הנאשם הכניס את המחסנית לנשק בתחילתו של האירוע כדי לשמור על הכסף ועל המתנות.

למחרת היום, בשעות הערב, מחליטים הנאשם וחברו, אסמעיל עבד אללדין, לצאת לבילוי בחיפה.

החבר מבקש לצרף לבילוי את המנוח, איליא שורוש (להלן: "המנוח"), אותו הכיר דווקא אסמעיל במסגרת עבודתו.

הנאשם הסכים ובסמוך לשעה 19:00, אספו הנאשם וחברו את המנוח במכוניתו של הנאשם ונסעו בצוותא חדא לביתו של הנאשם בכפרו, הנאשם התפאר בפני המנוח על שירותו במג"ב וכך בהגיעם לביתו, עלה הנאשם לחדרו והוציא את הנשק מתחת למזרון.

בין לבין, האזינו המנוח ואותו אסמעיל למוזיקה ופתחו בקבוקי שתיה, הנאשם יורד מהקומה השניה, הנשק בידו, מכוונו לעבר המנוח, שואל אותו, היכן הוא רוצה שירה בו ואז מבלי לבדוק, מבלי לקיים כללי זהירות בסיסיים, מכוון את הנשק במרחק של 3 מטר מהמנוח, דורך ויורה, נורה כדור הפוגע בחזהו של המנוח והמנוח נפגע ומאבד את חייו.

על אלה, האשימה המאשימה את הנאשם בעבירה של הריגה, בניגוד לס' 298 לחוק העונשין, ה'תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), מעשה פזיזות ורשלנות בכלי יריה, בניגוד לס' 338(א)(5) לחוק העונשין.

3.         כבר בפתח הדיון הראשון, ציין ב"כ הנאשם הסכמתו למרב העובדות בכתב האישום, למעט העובדה שהמנוח נשאל ע"י הנאשם היכן ירה בו, בכך כפר הנאשם, בנוסף, המשיך וציין הסניגור כי העובדות כפי שהן, לא מקיימות מודעות אצל הנאשם לטיב המעשה או לנסיבות הביצוע ואם התקיימה עבירה, מדובר בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה.